מהי אינטליגנציה רגשית? ממה היא מורכבת? והאם היא חשובה למנהיגות ולחיי היום יום? בפוסט הקרוב, נדבר על אינטיליגנציה רגשית דרך הספר המעולה של דניאל גולמן שנקרא "PRIMAL LEADERSHIP BY DANIEL GOLEMAN".
מהי אינטילגנציה רגשית?
אני מניח שכולנו מכירים דמויות בסביבתנו, גם הקרובה וגם הרחוקה, עם מנת משכל גבוהה (IQ גבוה) אבל עם יכולת נמוכה מאוד, באופן תמוה, להוביל ולהשפיע על אנשים אחרים.
פרופ' דניאל גולמן טוען שהבעיה של אנשים אלה איננה כמובן ב-IQ אלא במה שהוא מכנה EQ, כלומר באינטליגנציה הרגשית הנמוכה שלהם. מנהיגות, לדעתו של גולמן, מחייבת EQ גבוה ולא IQ גבוה. אבל מה זה בדיוק EQ , איך זה קשור למנהיגות והאם בכלל ניתן לללמוד או לפתח את זה?
עפ"י גולמן, התשובה היא חיובית. EQ ניתן לפרק לרכיבים פשוטים, להבין כל אחד מהם, לתרגל ולפתח אותם, כפי שאנחנו עושים בסדנאות המנהיגות שלנו… כלומר ניתן להגיע לרמה גבוהה של EQ על ידי הבנת התחום ותרגול מתמשך, וכך לשדרג באופן משמעותי ומרשים את המנהיגות ואיכות המנהיגות. מה שנחוץ לצורך זה הוא להחליט וליישם את ההחלטה, תחילה בסדנא ואחר כך בחיים היומיומיים.
את כישורי המנהיגות הקשורים לאינטליגנציה הרגשית ניתן לחלק לארבע קטגוריות: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית וניהול מערכות יחסים.
אינטליגנציה רגשית – 4 המרכיבים
מרכיב #1 – מודעות עצמית
מודעות עצמית רגשית: האם אתה מודע לתחושות המפעילות אותך? מתי אתה שמח ומתי אתה עצוב, מתי אתה רגוע ומתי אתה כועס וכדומה, ואיך התחושות האלה משפיעות עליך ועל סביבתך?
אם אינך מודע לכך, התחושות שלך בעצם מנהלות אותך ואתה משלם מחיר מנהיגותי כבד על מודעות עצמית רגשית נמוכה…
הערכה עצמית מדוייקת: האם אתה יודע איפה החוזקות ואיפה החולשות שלך? אם אינך יודע איפה החוזקות שלך, איך תוכל להשתמש בהם? ואם אינך מודע לאיזורי החולשה שלך, איך תוכל להמנע מהם ולא ליפול שוב ושוב באותן מלכודות רגשיות?
ביטחון עצמי: מה באמת אתה חושב על עצמך? מהו הדימוי העצמי שלך? לא כל כך משנה מה חושבים עליך, חשוב מה אתה חושב על עצמך והביטחון שלך בעצמך… מנת משכל גבוהה גם פה לא ממש מספיקה, כדי להוביל יש צורך במידה מספקת של ביטחון עצמי…
מודעות עצמית מתפתחת כבר במהלך השנים הראשונות לחיינו. ולכן רכישת כלים מתאימים בתחום, יכולה לתת לילד ולילדה, ערך יוצא דופן. כלים אלו ניתן לרכוש במסגרת סדנאות מנהיגות לבתי ספר.
מרכיב #2 – ניהול עצמי
שליטה עצמית: האם אתה לא רק מודע לרגשותיך אלא גם מסוגל לנהל אותם, לפחות באופן חלקי?
ככל שאתה מסוגל לנהל את רגשותיך לטובתך, לכיוון היעדים והאינטרסים שלך, כך מצבך המנהיגותי יותר טוב. ככל שאינך שולט בעולם הרגשי שלך ואתה מאבד עשתונות וכדומה, כך מצבך המנהיגותי יותר גרוע…וגם זה לא קשור למנת משכל…
שקיפות: הכוונה לפתיחות ויושרה, המאפשרים לאחרים לסמוך עליך ומחזקים את יכולתך המנהיגותית.
כושר הסתגלות: יש אנשים עם מנת משכל גבוהה שלא מסוגלים רגשית להסתגל למצבים משתנים ולמציאות שמשתנה כל הזמן. מי ששורד, כדברי צ'ארלס דארווין, הם המסתגלים. היכולת לסגל את עצמך לשינוי ואפילו להוביל שינוי הכרחי מחזקים את מנהיגותך, חוסר יכולת אדפטיבית מחלישים את מנהיגותך.
השגיות: יש אנשים עם מנת משכל גבוהה שלא שואפים להשיג שום הישג ולכן הם אינם משיגים שום הישג. הרצון להשיג הישג כלשהו, החתירה לשם, החריצות וההתמדה הנילווים לכך, אלה מובילים אותך להשיג הישג, גם לעצמך וגם לקבוצתך.
יוזמה: יש אנשים עם מנת משכל גבוהה שלא יוזמים שום דבר, פאסיביים לגמרי. זאת איננה מנהיגות. היכולת ליזום, לנסות לקדם את מצבך וגורלך, להתגבר על מכשולים ולנצל הזדמנויות, לפעמים ליצור הזדמנויות, אלה טובים הרבה יותר למנהיגות מאשר המתנה פאסיבית.
אופטימיות: למה שנלך אחרי אדם פסימי, שמנבא שיהיה רע ואם נלך אחריו נגיע לאבדון? לאנשים יש נטייה ללכת אחרי אדם אופטימי, שמסמן יעדים טובים יותר, מציאות טובה יותר ורואה באנשים את החוזקות והצדדים היפים שלהם.
אלה מאפשרים לספוג פגיעות ונזקים משום שהתחושה היא ש"יהיה טוב" בהמשך…אופטימיות מחזקת מנהיגות…
מרכיב #3 – מודעות חברתית
אמפטיה: היכולת הרגשית להבין מישהו אחר, להכנס לנעליים שלו ולראות את הדברים כפי שהוא רואה וחווה אותם, זאת יכולת רגשית ולא יכולת שכלית והיא קריטית במנהיגות. מדובר במרכיב חשוב כחלק מאינטליגנציה רגשית.
החוזה הפסיכולוגי בין המנהיג למונהג הוא, באופן בסיסי, משהו כזה: אם הקשבת לי, הבנת אותי, התעניינת בצרכי ובבעיות שמטרידות אותי וכדומה אז אני אקשיב לך, אנסה להבין אותך ואלך אחריך ואכבד את מנהיגותך. היכולת האמפטית מחזקת את מנהיגותך.
מודעות ארגונית: יש אנשים אינטליגנטים שכלל לא רואים מערכות יחסים, איך באמת מתקבלות החלטות בארגונים ומי קובע ומשפיע עליהן, הפוליטיקה הארגונית וכדומה, ולכן אין זה פלא שהם נתקעים בפינות, לא מתקדמים, לא משפיעים ולא מובילים.
המודעות הארגונית מאפשרת ניווט נכון, ניצול רשתות חברתיות ומערכות יחסים והבנת הכללים הבלתי-כתובים שקיימים בכל ארגון, אלה קריטיים למנהיגות בארגון.
שירות: יש אנשים שלא אוהבים, לא רוצים ולא מבינים שהם אמורים לתת שירות איכותי. אלה שמסוגלים רגשית לתת שירות איכותי, מטפחים אווירה של שירות איכותי, יוצרים מערכת יחסים כזאת, מקבלים שביעות רצון גבוהה מלקוחות, מחזקים את מנהיגותם משום שאנשים מעוניינים שמנהיגות כזאת תמשיך להתקיים.
מרכיב #4 – ניהול מערכות יחסים
השראה: יש אנשים אינטליגנטיים שלא יוצרים שום השראה ולכן אין סיבה ללכת אחריהם. לעומתם, היכולת לסמן לאנשים חזון מעניין, משימה משותפת שאנשים מוכנים להרתם אליה, אלה יוצרים השראה המגייסת ומלהיבה את האנשים וכמובן גם מחזקת את המנהיגות הזאת.
היכולת ליצור השראה היא יכולת רגשית והרגש הזה מחזק את המנהיגות ואת ביצועי הקבוצה.
פיתוח אנשים אחרים: היכולת לפתח את אנשיך, לקדם אותם, ללמד אותם, להעצים אותם בכל הזדמנות, גם גורמת להם לתפקד בצורה טובה יותר במשימות השונות וגם מחזקת את האמון שלהם בך ובמנהיגותך.
זרז של שינוי: אנשים אינטליגנטים לא מעטים מתקשים עם שינויים ומתנגדים לשינויים וליציאה מאיזור הנוחות שלהם. כתוצאה מכך, הם הופכים ללא רלוונטיים.
לעומת זאת, היכולת הרגשית לעשות שינוי שמתבקש מהמצב, אולי אפילו להוביל את השינוי תוך התגברות על ההתנגדויות השונות לשינוי, זאת יכולת ריגשית מצויינת שמחזקת את מנהיגותך במצבים אלה.
ניהול סיכסוכים/חיכוכים: כל יום אנחנו מעורבים בחיכוכים וסכסוכים קטנים. האם הסכסוך מוביל אותנו או שאנחנו מובילים ומנהלים את הסיכסוך לטובת האינטרסים שלנו? ככל שאנחנו מקטינים נזקים, מציפים זויות שונות, מכירים בתחושות שונות ומנווטים אותם, כך מצבנו המנהיגותי טוב יותר. ניתן לנהל סיכסוכים וניתן ללמוד את התחום הזה.
עבודת צוות ושיתוף פעולה: היכולת הרגשית לעבוד בצוות ולא להיות זאב בודד, היכולת לעודד את אנשיך לעבוד בצוות ולשתף פעולה ביניהם לטובת המשימה המשותפת, יצירת אווירה של חברות וידידות בצוות, אלה לא רק מחזקים את הצוות ומשפרים מאוד את ביצועיו אלא גם מחזקים את האמון בך והאמון במנהיגותך.
רוצים לפתח אינטליגנציה רגשית באופן אישי או בארגון או בחברה שלכם? מוזמנים להצטרף לסדנה או קורס פרונטלי או מוקלט איתי בתחום:
סדנאות מנהיגות לצבא ולשירותי הביטחון
ביבליוגרפיה
המנהיגים החדשים – מימוש עוצמתה של האנטליגנציה הרגשית ותפקידה במנהיגות – עפ"י פרופ' דניאל גולמן, הוצאה לאור של הרווארד ביזנס סקול (2002)